פרק חדש יצא לאור וניתן להאזין לו כאן (מקש ימני, Save Target As) או בנגן שבתחתית הפוסט.
לד"ר הנריק סוונסמרק, מומחה אקלים דני, ישנה תיאוריה מסוכנת מאוד. הוא טוען שלא פעילות האדם אחראית להתחממות הגלובלית, כי אם עוצמת הקרינה הקוסמית. אם הוא והחוקרים התומכים בו צודקים, ייתכן וכל מאמצינו להגביל את פליטת גזי החממה הם חסרי תועלת. הצטרפנו אלי אל השורה הראשונה בקרב איגרוף מדעי עקוב מדם...
-מה הפך את הכינורות של סטרדיוואריוס לטובים כל כך?
-מה הקשר בין כתמי השמש ואשפת חצים קדומה בהרי האלפים?
-מהי התגלית הישראלית שסייעה לביסוס התאוריה של הנריק?
-וראיון עם דייסון פרימן, המדען המיתולוגי שבסך הכל עשה קצת סדר במתמטיקה...
תודה לויקטור בן עזרא על הסיוע בהכנת התוכנית.ניתן גם לקרוא תקציר של הפרק ב- Ynet.
בפינת המרצה האורח אנחנו מארחים את לוטם אליהו, מורה לביולוגיה וכותבת הבלוג 'מדע וחיות אחרות'. לוטם תנסה לענות על שאלה מטרידה: האם הגנים שלנו יכולים לגרום לנו...לרצוח?
ניר דהן יצביע על צירוף מקרים קוסמי (או שלא), ואתם מתבקשים לרשום את התאריך: הפרק הבא בשידור חי יהיה ב-22.2.10 בשעה 2200. אל תגידו שלא הצלחתם לזכור...הכינו את השאלות.
האזנה נעימה,
רן.
פרקים קודמים בנושאים דומים:
פרק 57: הרוצח עדיין מסתובב חופשי- על הכחדות המוניות על פני כדור הארץ.
פרק 48: גשם של יהלומים, עננים של חומצה- על מזג האוויר בכוכבים אחרים.
פרק 46: היסטוריה, או אוסף של שקרים? על מיתוסים וקלישאות.
הערת זכויות יוצרים: בפרק הושמעו היצירות הבאות-
foreigner: cold as ice
Don Davis: kidfried
The Beatles: Here Comes The Sun
לד"ר הנריק סוונסמרק, מומחה אקלים דני, ישנה תיאוריה מסוכנת מאוד. הוא טוען שלא פעילות האדם אחראית להתחממות הגלובלית, כי אם עוצמת הקרינה הקוסמית. אם הוא והחוקרים התומכים בו צודקים, ייתכן וכל מאמצינו להגביל את פליטת גזי החממה הם חסרי תועלת. הצטרפנו אלי אל השורה הראשונה בקרב איגרוף מדעי עקוב מדם...
-מה הפך את הכינורות של סטרדיוואריוס לטובים כל כך?
-מה הקשר בין כתמי השמש ואשפת חצים קדומה בהרי האלפים?
-מהי התגלית הישראלית שסייעה לביסוס התאוריה של הנריק?
-וראיון עם דייסון פרימן, המדען המיתולוגי שבסך הכל עשה קצת סדר במתמטיקה...
תודה לויקטור בן עזרא על הסיוע בהכנת התוכנית.ניתן גם לקרוא תקציר של הפרק ב- Ynet.
בפינת המרצה האורח אנחנו מארחים את לוטם אליהו, מורה לביולוגיה וכותבת הבלוג 'מדע וחיות אחרות'. לוטם תנסה לענות על שאלה מטרידה: האם הגנים שלנו יכולים לגרום לנו...לרצוח?
ניר דהן יצביע על צירוף מקרים קוסמי (או שלא), ואתם מתבקשים לרשום את התאריך: הפרק הבא בשידור חי יהיה ב-22.2.10 בשעה 2200. אל תגידו שלא הצלחתם לזכור...הכינו את השאלות.
האזנה נעימה,
רן.
פרקים קודמים בנושאים דומים:
פרק 57: הרוצח עדיין מסתובב חופשי- על הכחדות המוניות על פני כדור הארץ.
פרק 48: גשם של יהלומים, עננים של חומצה- על מזג האוויר בכוכבים אחרים.
פרק 46: היסטוריה, או אוסף של שקרים? על מיתוסים וקלישאות.
הערת זכויות יוצרים: בפרק הושמעו היצירות הבאות-
foreigner: cold as ice
Don Davis: kidfried
The Beatles: Here Comes The Sun
12 comments:
זה היה פרק מעולה ומאוד נהניתי, קודם מבחינת הצגת הרעיונות בצורה שמציגה את שני הצדדים והחידוש שבראיון שח דייסון היה אדיר (ובמיוחד שהוספת ותירגמת והסברת את דעותיו).
התיאוריה של סוונסון הזכירה לי שני דברים: גלאי תא בועות ותאי ערפל שהיו בשימוש פעם במאיצי חלקיקים שעובדים על אותו עקרון שהציג סוונסון - יצירת גרעיני התעבות.
וגם את הפוסט "עננים בכוס בירה" בבלוג "מדע ושאר רוח" http://www.notes.co.il/farber/62190.asp .
ודבר אחרון, איך אתה בוחר את המוזיקה?
תודה, אריאל!
אני חייב להודות שהתרגשתי מאוד לפני הראיון עם פרימן דייסון...בכל זאת, זו דמות שאני מכיר מהספרים והמיתולוגיה :-)
לגבי המוסיקה: המוסיקה היא חלק קריטי מהתוכנית. השיקול שלי הוא כפול- אני משתדל שהשיר יהיה קשור (מבחינת תוכן) לנאמר בטקסט ויעניק לו רובד נוסף של משמעות, אבל גם שיתן 'רגש' מסויים...דרמטיות, הומור, פחד...שיתרום לסיפור.
אני מבלה המון זמן בעריכת המוסיקה- יותר, לפעמים, מאשר בעריכה של שאר הפרק.
רן
פרק מרתק, מעניין ואקטואלי. תודה!
יופי של פרק, רן , והאיון מצוין, אבל השארת כמה דברים לא סגורים, וכמה רמיזות שאני לא בטוח שהן במקום.
- האם גרגרים להתעבות עננים של חומצה גופריתית הם משמעותיים יותר מסתם חלקיקי אבק או חומרים אחרים באטמוספירה, סטטיסטית?
- מחזור המגנטיות של השמש הוא בן 22 שנה (או 11 מאפס עד אחד הקצוות). מחזור ה"תנועה בגלקסיה" הוא בן מאות מליוני שנים. איך שני המנגנונים האלה מסבירים את ההתחממות הנמדדת שהיא בת עשרות או מאות שנים?
- אני לא יודע מה איתך, אבל אותי אף פעם לא לימדו בגן על התחממות גלובלית. למעשה הקונצנזוס בתחום הזה הוא בן שנים בודדות בלבד. אז הדוגמאות שהבאת להשוואה קצת מרחיקות לכת.
ובלי קשר
לכינורות קוראים "סטראדיוואריוס", ולא "סטראווידאריוס".
אהלן,
לגבי הגרגירים הטעונים: כן, על פי התאוריה של סוונסמרק, חלקיקים טעונים מאיצים את היווצרות הטיפות בכמה סדרי גודל ביחס לתהליכים אקראיים באטמוספירה. זו אחת הטענות המרכזיות שלו, למעשה.
לגבי מחזורי השמש: מחזורי כתמי השמש הם אמנם בני 22 שנה, אבל בין מחזור למחזור ישנם שינויים בעוצמה. זאת אומרת, יהיה מחזור אחד שבו בתקופת המקסימום יהיו 20 כתמי שמש (אני סתם נותן מספר), ובמחזור אחר בתקופת המקסימום יהיו 50 כתמים. זה עשוי להסביר שינויים על פני עשרות ומאות שנים.
השינויים במיקום בגלקסיה הם על פני מאות אלפי שנים, והם עשויים להסביר (חלקית) את עידני הקרח ותקופות של 'כדור הארץ הקפוא' לפני 2.3 מיליארדי שנים ו-700 מיליוני שנים.
-לגבי לימודים בגן: אני דיברתי על הגן של נוגה, לא שלנו :-) בתקופה של הגן שלי, הגננת רק חשפה בפנינו את ההמצאה החדשה של הגלגל.
-מה זאת אומרת "סטראדיוואריוס", ולא "סטראווידאריוס"? עכשיו אני מבין למה הכינור שקניתי עלה כל כך קצת :-)
כן, שגיאת דיבור מצידי, עוד מאזינים עלו עליה...אני מתנצל בפני סטראדיווארי על השיבוש. :-)
רן
שלום רן, לאחר שמיעת הפרק המאוד מעניין וקריאת תמציתו ב-YNET לא ברור לי האם הקרניים הקוסמיות מסוכנות לנו והשדה המגנטי של השמש מגן עלינו מפניהם או ההפך...
אגב, אני חושב שפרק 53 הביא איתו תגובות רבות לא בגלל ההתרסה שבו אלא דווקא בגלל שחוג מאזינים רחב יותר יכל להבין את תוכן הדברים (ודי לחכימא...).
יישר כוח על התוכנית המרתקת.
אלי
הי, אלי,
ברמה האישית שלנו, כבני אדם, הקרניים הקוסמיות מסוכנות והשדה המגנטי של השמש מגן עלינו מפניהן.
אבל על פי התיאוריה, הקרניים הקוסמיות גם עוזרות לנו: הן גורמות להיווצרות עננים, ששומרות על האקלים שלנו שיהיה קריר יחסית (כי בלי עננים, הטמ' הממוצעת תעלה מאוד).
נשתמע,
רן
היי רן,
מצד אחד, סקפטיות היא יסוד חשוב במדע, ואם יש מחלוקת לגבי הסיבות להתחחממות הגלובלית מן הראוי הוא להציג אותה.
מצד שני, העדויות התומכות בדעה שהאדם הוא גורם מהותי להתחממות הן רבות ומוצקות, ולא סתם הן מקובלות על דעתם של רוב המדענים המעורבים בנושא.
המגזין סיינטיפיק אמריקן פרסם מאמר שעונה בדיוק על הנקודות שהצגת בצורה שקולה ובהירה - http://bit.ly/8bg9Fx
ויש גם פרק של הפודקאסט שלהם שדן באותו מאמר - http://bit.ly/58YYau
בנוסף יש לזכור, שבנושא זה מעורבים גורמים כלכלים אינטרסנטיים, שמעוניינים להפחית מהערכתנו לנזק שאנו גורמים לאקלים. גורמים אלה (למשל חברות הנפט, אבל לא רק הן), משקיעים מאמץ, כסף והשפעה פוליטית בנסיון להמעיט מערך הבעיה ומהנסיונות להתמודד איתה.
הבעיה היא שזה לא דיון אקדמי תיאורטי. אם צודקים ה"מתנגדים"
הרי שאנו מבזבזים כסף ומאמץ על בעיה שולית. אבל אם ה"תומכים" צודקים, הרי שזמננו קצר, ואם לא נפנה משאבים לטיפול בפליטת ה-CO2, נעמוד בפני משבר גלובאלי חסר תקדים תוך עשורים ספורים.
נראה לי שבמצב כזה עדיף להאמין לקונצנזוס המדעי ולנסות למנוע את האסון, מאשר לעודד את מקהלת המתנגדים ולהסתכן בטרגדיה.
רק היום הקשבתי לתכנית 66, ורציתי להגיב אליה.
בשבועות האחרונים במהלך ולאחר ועידת האקלים הופיעו באתרי החדשות מעין "דיונים" בנושא ההתחממות הגלובלית ונכונותה. הדיונים האלה מוצדקים אמנם מבחינה עיתונאית (לא שאתרי החדשות או עיתוני ישראל מצטיינים כל כך בתחום זה, אבל...) של נתינת פתחון פה לשני הצדדים בויכוח. אולם התמונה שמוצגת היא של חילוקי דעות בקהילה המדעית, בעוד למעשה הרוב המוחלט, פרט לבודדים בעלי תיאוריות לא מגובשות מספיק, כן תומך בתיאוריית ההתחממות הגלובלית כתוצאה מפליטות פחמניות מעשה ידי אדם.
אתר מעניין שמעודכן תכופות בנושאי איכות הסביבה (ואף מפורסם בYNET מדי פעם, כמו תכני תוכנית זו) הוא "הומו קומבוסטאנס" של דני רבינוביץ' (http://homocombustans.com/) שאף דן באותו "ויכוח מדעי" בפוסט שפורסם במהלך הועידה (תחת: עימות טלביזיוני חזיתי: ג'ורג' מונביו נגד איאן פליימר על המדע של שינוי אקלים).
הנקודה היותר חשובה, לדעתי, מעבר לויכוח המדעי הטהור היא בחינת התרחישים הגרועים ביותר (WORST CASE SCENARIOS). אם נניח שאותו רוב מוחלט ומוחץ של הקהילה המדעית שתומך בהתחממות גלובלית טועה, והמין האנושי יאמץ שלא בצדק טכנולוגיות הפקת אנרגיה אלטרנטיביות, הרי ששכרנו בהפסדנו בכל מקרה - צמצום בצריכת חשמל ממקורות מאובנים פירושו, לדוגמא, צמצום זיהום האוויר, הים והיבשה והיגמלות מהתלות במשאב טבע שאינו מפוזר בצורה שווה ברחבי העולם. במקרה ההפוך, היה ורוב המדענים צודק, בעוד דייסון וסוונסון טעו, ואנחנו לא עשינו כלום בעניין, אנחנו כבר יודעים, או לפחות חושבים שיודעים, מה הנזקים שעלולים להיווצר.
ויש גם את הפוסט האחרון בהומו קומבוסטאנס, שהרגע ראיתיו ודן בדיוק בזה :-)
הי, RGB,
תודה על התגובה המשובחת והמנומקת.
אני חושב שאין עוררין על כך שרוב הקהילה המדעית תומכת בתאוריה המקובלת של התחממות מעשה ימי אדם. אני גם מציין זאת בפרק במפורש.
לגבי ב- Worst Case Scenario, אני מזכיר את הנקודה החכמה, לדעתי, שהעלה פרימן דייסון בראיון עימו. אסור לשכוח שרוב אוכלוסיית העולם עדיין לא הגיע לרמת החיים של העולם המערבי. במדינות עולם שלישי, הדרך המעשית היחידה לשפר את רמת החיים- בחינוך, מים נקיים, מזון וכו'- היא באמצעות ניצול מקורות אנרגיה זולים וזמינים.
אם כך, התרחיש הגרוע ביותר מבחינה זו הוא שהניסיונות שלנו לעצור את ההתחממות הגלובלית יעלו בתוהו מכיוון שהגורם הוא בכלל קוסמי, ולא הצלחנו להביא תושבי העולם השלישי לרמת חיים נאותה. דייסון טוען שהתוצאה הזו היא קטסטרופה אנושית חמורה יותר מאשר התחממות האקלים, ועל כן זה התרחיש הגרוע ביותר.
לדעתי האישית, אין סיבה שלא לעודד מחקר גם בכיוונים 'לא אורתודוקסיים' בנוגע להתחממות האקלים. אמנם חשוב וראוי למנוע זיהום- אף אחד לא רוצה לנשום אוויר מזוהם ולשתות מים מזוהמים- אבל אסור לסתום את הפה למדענים לגיטימיים שמבצעים מחקרים לגיטימיים.
רן
מאוד נהניתי להקשיב ואני חייבת לציין שזו זווית אחרת ומעניינת להסבר השינויים האקלימיים. בלי לנסות להכריע בסוגיה הסבוכה הזו, צריך לזכור ששינויים אטמוספריים גוררים גם שינויים ביולוגיים חשובים. גם אם העליה בפליטות דו תחמוצת הפחמן אינה האחראית להתחממות הגלובלית, זו כן גורמת לשינויים משמעותיים שפוגעים בבתי גידול, במיוחד אלה הימיים. הגז נמצא בשיווי משקל בין מצבו הגזי לזה המומס, וכשהריכוז הגזי עולה, גם ריכוזו המומס עולה, ומשנה את החומציות של האוקייאנוסים. בעלי חיים ימיים רבים רגישים ביותר לשינויים אלה, וכבר עכשיו ניתן לראות אובדן של שוניות כתוצאה מעליית חומציות המים. אם לוקחים את הנזק הנ"ל, יש טעם לפיתוח טכנולוגיות מתחדשות (כי מתישהו, גם הנפט וגם הפחם יגמרו) בשאיפה להפחתת הפליטות, עם או בלי קשר לאשמת דו תחמוצת הפחמן בגרימת ההתחחמות הגלובלית.
הוסף רשומת תגובה