כל המאמרים של רן לוי במקום אחד — אפשר לחפש לפי מילת מפתח, לסנן לפי קטגוריה או לבחור נושא שמסקרן אתכם.
איך בא לכם לגלות?
נמצאו 11 מאמרים
מציגים 11 מתוך 11
במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT - וטרף את כל הקלפים. מה הביא לכך שאחרי אינספור כשלונות ומאמצים עקרים, הצליחו לפתע מדעני המחשב להפיק מבין ידיהם מכונה שמסוגלת לתקשר איתנו - בשפה שלנו?
בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא? כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות,…
האם ניתן ללמד מחשב...ללמוד? צמד המילים 'למידה עמוקה' מלווה כמעט כל פריצת דרך טכנולוגית בשלוש השנים האחרונות - מטכנולוגיית זיהוי הפרצופים של פייסבוק ועד המכונית האוטונומית של גוגל. בפרק זה נשמע על ההיסטוריה של רשתות נוירונים מלאכותיים, ונבין את העקרונות שמאחורי למידה עמוקה.
מחשב קוונטי יכול לפצח בחמש דקות הצפנה חזקה - שלמחשב רגיל יידרשו מיליוני שנים כדי לשבור אותה. איך מתרחש הקסם הזה? איך עובד מחשב קוונטי, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על יקומים מקבילים ומוזרויות נוספות של תורת הקוונטים? אורחת בפרק: פרופ' דורית אהרונוב מהמחלקה למדעי המחשב באוני' העברית בירושלים.
תוכנת הכופר הראשונה, ב-1989, הייתה כשלון עברייני מביך - אבל מאמר מדעי פורץ דרך של שני מדעני מחשב הפך את התוכנות הזדוניות האלה לכלי סחיטה רב עוצמה, שאת נחת זרועו אנחנו מרגישים היום היטב. האזנה נעימה, רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.7 / 5. מספר מדרגים 3 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסט הרשמה לפודקאסט: דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני…
המחשב הראשון שפותח בישראל, ואחד המחשבים הראשונים בעולם בכלל, היה בנוי כולו מאוסף של נגדים, קבלים וסלילים שמחוברים זה לזה בהלחמות ובאינספור חוטים זעירים. פרופ' אביעזרי בן 88 נזכר ביום הגורלי ב-1953 שבו נתקל במודעה בלתי שגרתית בעיתון והוביל אותו לפרויקט ה-WEIZAC, המחשב הישראלי הראשון, פרוייקט שנראה היה בזמנו כרעיון הזוי וחסר היגיון אך בדיעבד, היה המהלך שהתניע את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשגשגת של ימינו.
יאן סלוּט, טכנאי טלוויזיה הולנדי, טען ב-1999 כי פיתח טכנולוגיית דחיסה מהפכנית - טובה פי *מאה מיליון* מאלגוריתמי הדחיסה הטובים ביותר כיום. האם דחיסה כה דרמטית היא בכלל אפשרית? כיצד פועלים אלגוריתמי הדחיסה שבזכותם אנחנו יכולים להנות מסרטוני יוטיוב, סדרות בנטפליקס ומוזיקה בספוטיפיי?
ב-1970 הצטרף מהנדס אלקטרוניקה צעיר בשם פדריקו פאגין לסטארט-אפ קטן בשם אינטל, וכמעט מיד גילה שהפרויקט פורץ הדרך שהוא אמון עליו מאחר בחצי שנה, ושאין אף אחד באינטל שיכול לעזור לו. זו הייתה נקודת פתיחה גרועה במיוחד, אבל פאגין עתיר המוטיבציה שינס מותניים, וניגש לפתח את ה-4004, המיקרו מעבד הראשון בהיסטוריה. איך עובד מעבד? מהם תתי-הרכיבים המסתתרים מתחת לכיסוי הפלסטיק, ומהם השיפורים ההדרגתיים שהפכו את המעבדים למכונות אלקטרוניות רבות עוצמה?
ה"אפל II" הוא המחשב שהוביל למהפכת המחשב האישי בראשית שנות השמונים - והעלה את אפל לגדולה. אבל יצירת המופת ההנדסית של סטיב ווזניאק הייתה - בתחילת הדרך - כישלון מפואר... עד שסטודנט למנהל עסקים עלה על רעיון מבריק - ויצר את התוכנות החשובות בהיסטוריה.
השימוש בבינה מלאכותית במסגרת הונאות שונות הולך ותופס תאוצה, ומכריח אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו מתגוננים מפני איומים שכאלה בעולם הדיגיטלי. באלו הונאות תהיה לבינה המלאכותית השפעה מכרעת, אלו הונאות חדשות יצוצו – וכיצד נוכל להתגונן מפני תקיפות אולטרה-מתוחכמות של מערכות אוטונומיות?
"משחק החיים", כשמו כן הוא: משחק, שעשוע שמרתק מיליוני חובבי מתמטיקה בכל רחבי העולם כבר מזה חמישים שנה. אבל מתחת לפני השטח, משחק החיים הוא הרבה יותר ממשחק – הוא דוגמא מרתקת לסוג של מכונות וירטואליות שמכונות 'אוטומטיים תאיים', שיכולות ללמד אותנו כמה דברים מרתקים במיוחד על העולם שלנו – כמו למשל על הסיבות למורכבות של מערכות כמו מזג אוויר, מושבות נמלים ואפילו ההתנהגות האנושית. ואם חוקרים כדוגמת סטיבן וולפרם וקונרד סוזה צודקים – הם אפילו יכולים להוביל אותנו אל תשובה לשאלה הגדולה מכולן: טבעו של היקום.
