כל המאמרים של רן לוי במקום אחד — אפשר לחפש לפי מילת מפתח, לסנן לפי קטגוריה או לבחור נושא שמסקרן אתכם.
איך בא לכם לגלות?
נמצאו 18 מאמרים
מציגים 18 מתוך 18
מה יקרה לשוק העבודה כאשר תוכנות, רובוטים ומכונות יוכלו לבצע יותר ויותר משימות אנושיות? הפרק חוזר למרד הלודיטים באנגליה, בוחן את 'הכשל הלודיטי' ואת הטענה שהטכנולוגיה תמיד יוצרת עבודות חדשות, ומציג תרחישים אופטימיים ופסימיים לעתיד. האם האוטומציה תוביל לשפע ולפנאי — או לאבטלה מערכתית ולשחיקה של מקצועות הצווארון הלבן?
מה קורה כשכלי פריצה, הצפנה ואנונימיות משמשים לא רק לפשיעה אלא גם למחאה פוליטית? הפרק מסביר מהו האקטיביזם, מתחקה אחר שורשיו ב-Chaos Computer Club וב-Hacktivismo, ובוחן את סיפוריהם של אדריאן לאמו, ג'וליאן אסאנג', ברדלי מאנינג וקבוצת אנונימוס. האם האקרים הפועלים בשם צדק ציבורי הם רובין הוד מודרניים — או עבריינים שמסכנים אחרים? ומה המחיר האישי של מאבק דיגיטלי?
מה קורה כאשר אלפי מחשבים, שכל אחד מהם מריץ אלגוריתם עצמאי, מקבלים החלטות קנייה ומכירה בשוק ההון? הפרק עוקב אחר לידתו של המסחר האלגוריתמי, מסביר כיצד פועלות אסטרטגיות מסחר מהירות ומראה כיצד תקלה קטנה עלולה להפוך למפולת.
האם מחשבון עוזר לילדים ללמוד מתמטיקה, או גורם להם לוותר על הבנה ותרגול? הפרק עוקב אחר ההיסטוריה של החשבונייה והמחשבון האלקטרוני, ובוחן את הוויכוח על מקומם של כלים טכנולוגיים בכיתה ועל הדרך הנכונה ללמד חשבון.
מה נועדה למדוד הבחינה הפסיכומטרית, והאם היא אכן מנבאת הצלחה בלימודים? הפרק מספר את תולדות המבחן, את הקשר שלו לרעיונות של קארל בריגהאם ולגזענות מדעית, ואת הוויכוח הישראלי על הוגנותו, מגבלותיו והחלופות לו.
מלחמות הפטנטים בין אפל, גוגל ויצרניות הטלפונים הן רק הפרק העדכני בסיפור ארוך. הפרק חוזר לוונציה של המאה החמש-עשרה, מסביר מדוע פטנט דורש חדשנות, יצירתיות ושימושיות, ובוחן את הדילמות שמציבות המצאות ביולוגיות ותוכנות. כיצד הפך הפטנט ממנגנון שמעודד חשיפה וחדשנות לכלי נשק משפטי, ומה תפקידם של 'טרולי הפטנטים' במלחמות הטכנולוגיה?
מי מימן את פסל החירות, ולמה כמעט לא הוקם? סיפור גיוס התרומות לפסל מוביל למסע דרך תולדות הפילנתרופיה: מתרומותיהם של רוטשילד ופוליצר ועד המיקרו-הלוואות של מוחמד יונס ומימון ההמונים ברשת. הפרק בוחן כיצד אנשים רבים יכולים לממן יחד רעיונות שממשלות, בנקים ומשקיעים עשירים אינם ממהרים לתמוך בהם — ומה ההבדל בין תרומה, הלוואה והשקעה.
המשכנתא היא לא רק אחת מההלוואות החשובות והגדולות ביותר שרובנו ניקח בימי חיינו - היא גם מכשיר חיוני לניהול החיים הכלכליים במדינה מודרנית. בפרק זה נגלה את ההיסטוריה הפתלתלה של המשכנתא: מדוע מכונה האגף לניהול מקרקעין במדינת ישראל על שמו של מוסד בירוקרטי עות'מני בן למעלה ממאה וחמישים שנה? מדוע מגביל בנק ישראל את גובה המשכנתא לאחוז מסוים משווי הנכס - ומה הקשר בין ההגבלה הזו למשבר הסאב פריים של 2008?
מי המציא את החזייה, ולמה היא נקראת באנגלית Brassiere? הפרק מפריד בין האגדה המשעשעת על אוטו טיטסלינג לפיתוחים ההיסטוריים של מארי ג'ייקוב ואידה רוזנטל. דרך המחוך, הטקסטיל, האופנה והפמיניזם נבחן כיצד השתנה פריט הלבוש — וכיצד הוא משקף את השינויים במעמד האישה ובדימוי הגוף במאות האחרונות.
עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה.
מה קורה כשפודקאסט עצמאי נכנס לכנסת כדי לפגוש את בנימין נתניהו — בלי לדבר על פוליטיקה? רן לוי, שחר בני ורותם סלע מתעדים שיחה אישית ולא שגרתית עם נתניהו, על ילדותו, משפחתו, הרגליו, תחומי העניין שלו והאדם שמאחורי הדמות הציבורית. שני חלקי הפרק מציגים את ראש הממשלה מזווית אינטימית, ישירה ולעיתים מפתיעה.
קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?
שורש המחלוקת הגדולה ביותר בין שחקני הטקסס הולדם למערכת המשפט הישראלית הוא החוק הקובע כי "משחק אסור" הוא א’ - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה – וב’, התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. מרכיב היכולת בטקסס הולדם הוא משמעותי מאד, וזו גם אחת הסיבות העיקריות לפופולריות שלו: הוא נתפס בעיני השחקנים כמשחק שיש בו הרבה יותר חכמה ואסטרטגיה מאשר בגרסאות הפוקר האחרות. השאלה המתבקשת היא: מי מהמרכיבים האלה חשוב יותר לניצחון בטקסס הולדם, מזל או יכולת? והשאלה הזאת גם עומדת…
מה יכולות פרסומות היסטוריות ללמד אותנו על האופן שבו השתנתה החברה הארץ-ישראלית במאה וחמישים השנים האחרונות?
אחרי שהקיבוצים קרסו ובריה"מ התמוטטה, נדמה שהתפכחנו מהחלום האוטופי על חיים מאושרים בקומונה שיתופית. האם הקומונות באמת פסו מן העולם, ואם כן – מה זה אומר על עלינו ועל היכולת שלנו לשתף פעולה זה עם זה כדי להקים ישובים, חברות וארגונים?
הנהלת חשבונות, במובנה העמוק ביותר, היא שפה לרישום של עסקאות פיננסיות ותנועות מלאי, והיא הלכה והשתכללה במרוצת השנים ככל שהתרבות והכלכלה האנושיות נעשו משוכללות ומתוחכמות ביותר. במאה ה-14 הופיעה באיטליה טכניקה חדשה ופורצת דרך, הנהלת חשבונות כפולה, שבזכותה התאפשר הקפטיליזם המודרני – זה של חברות ענק ושיתוף פעולה חוצה יבשות.
היקף השימוש במזומן בישראל – ולמעשה, בכמעט כל המדינות המפותחות בעולם – הולך ויורד בהדרגה בעשרים השנים האחרונות, הודות לחדירתן של האפליקציות ואמצעי התשלום הדיגיטליים האחרים. עושה רושם שהעולם צועד בבטחה לעבר עתיד שבו כמעט, אם בכלל, לא נשתמש עוד בשטרות ומטבעות. מה תהיינה ההשלכות של שינוי תרבותי וכלכלי עמוק שכזה? האם התשתית הטכנולוגית שלנו מוכנה לשינוי שכזה, מדוע חוקקה הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן – ומדוע החליטה הודו לבטל שתי שטרות נפוצים ביותר מהיום למחר?…
הסיפור שאספר לכם מייד נשמע כל כך דמיוני, עד שאפשר לחשוב בטעות שמדובר באגדה. הוא בהחלט מזכיר כמה אגדות מוכרות, כמו הסיפור על עלי-באבא ומערת האוצר למשל. אף על פי כן, מדובר בסיפור אמיתי: למעשה, אתם יכולים לעלות על מטוס ולבקר במקום ההתרחשות בעצמכם. זאת ועוד, לאגדות כמו זו על עלי-באבא יש בדרך כלל סוף טוב. לסיפור הזה, לעומת זאת, יש סוף עגום ומריר במיוחד.
