כל המאמרים של רן לוי במקום אחד — אפשר לחפש לפי מילת מפתח, לסנן לפי קטגוריה או לבחור נושא שמסקרן אתכם.
איך בא לכם לגלות?
נמצאו 32 מאמרים
מציגים 24 מתוך 32
עד לאחרונה האמינו רוב המדענים שהריצה היא יכולת זניחה באבולוציה האנושית. הפרק בוחן את ההשערה ההפוכה: שבני האדם התפתחו כרצי סיבולת, המסוגלים לרדוף אחר טרף לאורך זמן ובחום. דרך מרתון אדם נגד סוס, ציד בהתשה והמחקר של דניאל ליברמן ודניס ברמבל נבחן הקשר בין ריצה, מבנה הגוף, המוח והבריאות.
בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש…
לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים... חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה.
תחנת המחקר ווסטוק שבאנטרקטיקה היא המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ — ומתחת לקרח שלה מסתתר אגם עצום, מבודד במשך מיליוני שנים. כיצד גילו החוקרים את האגם, איך אפשר לקדוח אליו בלי לזהם אותו, והאם במימיו הקפואים והחשוכים עשויים להתקיים חיים? סיפורו של אגם ווסטוק מפגיש בין גאולוגיה, אקלים, חקר החלל והחיפוש אחר חיים בתנאים קיצוניים.
גשם אדום שהופיע בהודו לאחר מטאור עורר שאלה מסקרנת: האם חומר מן החלל הביא לכדור הארץ יצורים חיים? הפרק בוחן את תיאוריית הפנספרמיה, את עמידותם של נבגים ודובי מים ואת האפשרות למצוא חיים במקומות אחרים במערכת השמש.
בדיקת DNA אישית יכולה לחשוף לא רק נטייה למחלות אלא גם את מסעותיהם של אבותינו. הפרק מסביר כיצד הדנ״א המיטוכונדריאלי וכרומוזום Y משמשים לשחזור ההיסטוריה האנושית, ומציג את רעיונותיהם של חוה המיטוכונדריאלית ושל אדם הקדמון המשותף.
מה משותף לטוקסופלזמה, לטפיל מתוך הסרט הנוסע השמיני ולתוכנת מחשב זדונית? הפרק מסביר כיצד טפילים ביולוגיים משנים את התנהגות המארחים שלהם, ומשתמש בהשוואה לווירוסים דיגיטליים כדי לחשוב על אבולוציה, הישרדות ומרוץ חימוש.
כיצד השתנתה תמונת היקום מן הרעיון של יקום נצחי וסטטי לתיאוריית המפץ הגדול? הפרק עוקב אחר איינשטיין, האבל, פרידמן ולמטר, וממשיך אל האינפלציה הקוסמית, בעיית האופק, האנרגיה האפלה ושאלת עתידו של היקום.
במאה התשע־עשרה עמדה תרבות היין העולמית בפני הכחדה בגלל כנימה זעירה בשם פילוקסרה. הפרק מספר כיצד התפשט המזיק בכרמים באירופה, כיצד ניסו המדענים והחקלאים לעצור אותו, וכיצד הרכבת גפנים על שורשים אמריקניים הצילה את היין.
איך ומדוע התחילו בני האדם ללכת על שתי רגליים? דרך טביעות הרגליים מלאטולי, המאובנים ארדי ולוסי ותיאוריות על זוגיות וגידול ילדים, הפרק בוחן את האבולוציה של ההליכה הזקופה ואת הקשר שלה להתפתחות האדם.
הרולד מקלוסקי היה אדם רגיל, טכנאי בן 64 בכור גרעיני, עד שנחשף למינון אדיר של קרינה רדיואקטיבית בעקבות תאונה גרעינית - מינון קטלני. אך בתום חודשים של טיפולים ובידוד כפוי, הרולד עשה את הבלתי יאמן ושרד. מהי קרינה רדיואקטיבית וכיצד היא פוגעת בגופנו?
הכימאי היהודי-גרמני פריץ הָבר (Haber) אחראי לאחת ההמצאות החשובות אי-פעם: הדשן המלאכותי, פיתוח שכשליש (!!) מתושבי עולמנו חייבים לו את עצם קיומם. על פניו, הוא אמור היה להיות מפורסם ונערץ על כולם - אבל פיתוח נוסף שלו הפך אותו בעיני רבים לבן בריתו של השטן: נשק כימי להשמדה המונית.
מדוע סטטיסטיקה זוכה למוניטין של שקרנית, אף שהיא כלי מרכזי ברפואה, במדע, בכלכלה ובחיי היומיום? הפרק מסביר כיצד סטטיסטיקאים מתמודדים עם אי-ודאות באמצעות מדדים כמו סטיית תקן, ומדוע מתאם אינו מוכיח סיבתיות. דרך ניסויים, 'אפקט המגירה', חוק בנפורד וסיפורו של פול התמנון נבחן כיצד מספרים יכולים להאיר את המציאות — וגם להטעות אותנו.
קרל סייגן היה מהראשונים שהציעו לבחון את כוכבי הלכת לא רק כמקומות לצפייה, אלא כעולמות שאפשר לשנות. הפרק מתחיל באפקט החממה שהפך את נוגה לכבשן, ממשיך אל רעיון ההארצה — שינוי מכוון של אקלים וכימיה כדי לאפשר חיים — ומתמקד באפשרות להפוך את מאדים לבית אנושי. מה נצטרך לשנות, כמה זמן זה ייקח, והאם חיפוש חיים על מאדים קודם להגשמת חלום ההתיישבות?
באוגוסט הקרוב יש לנו הזדמנות לצפות במחזה שמיימי נאה: מטר מטאורים בשם 'מטר הפרסאידים.' כיצד נוצרים מטרי מטאורים, מה הקשר שלהם לכוכבי שביט - והאם שביט 'סוויפט-טאטל', השביט שאחראי למטר הפרסאידים, עשוי לפגוע בכדור הארץ בפעם הבאה שיחלוף באיזורנו?...
אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים. אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית.
כשאנחנו חושבים על היקום שלנו, אנחנו לרוב חושבים על כוכבים וגלקסיות. אבל במציאות, כ-95% מהיקום שלנו הם למעשה...כלום: שממות אדירות ורחבות ידיים, שמגמדות כל מבנה אחר ביקום. מה חשיבותן של השממות הריקות האלה, וכיצד הן עוזרות לנו לחקור את האנרגיה האפלה המסתורית? מהי 'הנקודה הקרה', וכיצד עשויות השממות לפתור את אחד המשברים החמורים בתולדות האסטרונומיה המודרנית?
בירה, יין, לחם, גבינות וחמוצים - מאכלים שמלווים את האנושות מזה אלפי שנים - הם כולם תוצרים של תהליכי תסיסה. אבל עד לפני כ-150 שנה, התסיסה הייתה מסתורין, וטובי החוקרים התווכחו ביניהם על פשרה של התופעה המשונה הזו. מתוך המחקר אודות תסיסה ואנזימים צמחו הפיסטור, תורת החיידקים - ואפילו, תאמינו או לא- מדינת ישראל.
אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים. איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב, הוא חבר לשני פיזיקאים אחרים - בוריס פודולסקי ונתן רוזן - ויחד, השלושה הסתערו על תופעה נוספת ובעייתית במיוחד של תורת הקוונטים, מתוך כוונה ברורה להשתמש בה כדי להוכיח לכל שאר עולם הפיזיקה שתורת הקוונטים לא נכונה - או לכל הפחות, שחסר בה…
ב-1998 היה פרויקט הגנום האנושי רחוק עוד שבע שנים לפחות ממטרתו השאפתנית: ריצוף מלא, בפעם הראשונה בהיסטוריה, של גנום אנושי. אך במסיבת עיתונאים הטיל חוקר שאפתן בשם קרייג ונטר פצצה: החברה שהקים, Celera, עומדת להשלים את המשימה בתוך שלוש שנים בלבד. הכרזה זו השליכה את שני הארגונים לתוך מירוץ מטורף שישנה את פני מדע הגנטיקה.
במשך עשרות שנים הן היו בלתי מנוצחות - שש משוואות מתמטיות שביכולתן היה לעשות את מה שבני האדם חלמו עליו מאז שחר ההיסטוריה: לחזות את מזג האוויר. היחיד שיכל להן היה מדען חולמני ואידיאליסט חסר תקנה.
כ-2 מיליון מיני יצורים מוכרים כיום למדע. על פי ההערכות - ישנם עוד 3 עד 30 מיליון שעדיין לא נתגלות, ואולי מאות מיליוני מינים שהיו ונכחדו. איך הצליח קארל לינאוס להכניס סדר והגיון בעושר האדיר של אורגניזמים בעולמנו?
השאלה 'מהו גילו של כדור הארץ' מעוררת סדרה של שאלות מורכבות נוספות: האם *הייתה* לכדור הארץ התחלה, ואם כן - מי או מה יצרו אותו? המדענים התחבטו בשאלות הללו במשך שנים, עד שמטאוריט טועה סיפק להם את התשובה.
'דחיפת גנים', Gene Drive, היא טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת לנו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, להשפיע על מינים שלמים של בעלי חיים - כמעט בבת אחת ובכל העולם. כיצד הוביל גילויה של CRISPER, טכנולוגיית ההנדסה הגנטית החדשה, לפיתוח ה Gene Drive - ומדוע הפכו יתושי האנופלס למטרתם הראשונה של החוקרים?
