משבר התוכנה
אם המכונית שלנו מתקלקלת אחת לכמה שבועות, אנחנו מחליפים אותה. אך העובדה שמערכות הפעלה ותכנות מורכבות דומות קורסות מדי פעם בפעם – הפכה לעובדה שלמדנו לחיות עימה, בלית ברירה. האם נוכל אי פעם להפטר לגמרי מבאגים ושגיאות תוכנה?
כל המאמרים של רן לוי במקום אחד — אפשר לחפש לפי מילת מפתח, לסנן לפי קטגוריה או לבחור נושא שמסקרן אתכם.
איך בא לכם לגלות?
נמצאו 22 מאמרים
מציגים 22 מתוך 22
אם המכונית שלנו מתקלקלת אחת לכמה שבועות, אנחנו מחליפים אותה. אך העובדה שמערכות הפעלה ותכנות מורכבות דומות קורסות מדי פעם בפעם – הפכה לעובדה שלמדנו לחיות עימה, בלית ברירה. האם נוכל אי פעם להפטר לגמרי מבאגים ושגיאות תוכנה?
ב-2014, כשיצא פרק זה לאור לראשונה, ריצ'ארד סטולמן היה סופר-סטאר: לא רק שהוא האבטיפוס המיתולוגי של ההאקר הטלוויזיוני, אלא גם אביה מולידה של תנועת התוכנה החופשית (Free Software) שהולידה את תנועת הקוד הפתוח (Open Source), המהפכה החשובה ביותר בעולם התוכנה בעשורים האחרונים. נכון לשבוע שעבר, עם זאת, סטולמן נאלץ להתפטר מתפקידיו בבושת פנים, ולעזוב את MIT, האוניברסיטה שאותה העריץ. מה קרה לסטולמן, וכיצד קשורה הפרשה האחרונה הזו לאופיו המרדני והעיקש?
סטקסנט הייתה תולעת מחשב מתוחכמת שפגעה בצנטריפוגות במתקן העשרת האורניום בנתנז. הפרק מסביר כיצד הותקפה מערכת בקרה תעשייתית, כיצד נחשפה התוכנה ומה מלמדת הפרשה על נשק דיגיטלי, תשתיות חיוניות ועלייתה של לוחמת הסייבר.
כאשר המזעור של רכיבי הסיליקון מתקרב לגבולותיו, חוקרים מנסים לבנות מחשבים מחלבונים, תאים ודנ״א. הפרק עוקב אחר המעבר ממחשוב אלקטרוני למחשוב ביולוגי, דרך סטנדרטיזציה, ביולוגיה סינתטית, ביו־בריק, משחק החיים וטרנסקריפטור.
מנאפסטר ועד ביטטורנט, טכנולוגיות שיתוף הקבצים שינו את הדרך שבה מוזיקה, סרטים ותוכנות מופצים ברשת. הפרק עוקב אחר עליית רשתות העמיתים, המאבקים המשפטיים סביב זכויות יוצרים והמעבר משירותים פיראטיים למודלים מקוונים בתשלום.
לקראת שנת 2000 חששו רבים מתקלה בתוכנה שתשבש מחשבים, בנקים ותשתיות ברחבי העולם. הפרק מספר את ההיסטוריה של באג 2000, בוחן את הפער בין הסיכון הטכנולוגי לבין פחדי האפוקליפסה, ומסביר מדוע באג 2038 מעורר שאלות דומות.
כמויות המידע שנאספות על ידי חברות, רשתות חברתיות וסוכנויות ביון משנות את האופן שבו אנו חוקרים את העולם ומקבלים החלטות. הפרק מסביר את מאפייני הביג דאטה, את השימושים שלו ואת הסכנות שבהסקת מסקנות מאלגוריתמים וממאגרי מידע עצומים.
אנחנו מייצרים מידע בקצב מסחרר, אך שפע דיגיטלי אינו מבטיח שהמידע ישרוד. הפרק מתחיל בספר דומסדיי של ויליאם הכובש ובפרויקט דומסדיי של ה-BBC, וממשיך אל האתגרים של גיבוי, המרת פורמטים ואמולציה. כיצד שומרים תמונות, טקסטים וסרטונים כך שיהיו קריאים גם בעוד מאות שנים, ומה מאיימים לעשות להם התיישנות טכנולוגית, זכויות יוצרים ואובדן חומרה?
מה קורה כשסוס טרויאני חודר לתיבות הדואר של סופר ומוביל לאחת מפרשות הריגול העסקי החמורות בישראל? הפרק מתחיל בתוכנות זדוניות ובגבול המטושטש בין כלי ניטור מועיל לבין כלי פריצה, ומתחקה אחר התגלגלות הפרשה סביב אמנון ז'קונט, מיכאל האפרתי וחברות כמו הוט, פרטנר ושטראוס. זהו סיפור על טכנולוגיה, פרטיות, תחרות עסקית והמחיר של חדירה למחשב של אדם אחר.
ב-1912 נתקל סוחר עתיקות בספר עתיק ומרשים, כתוב בכתב סתרים בלתי קריא. מאז ועד היום מנסים מפצחי-צפנים, חוקרים והיסטוריונים לפענח את המסתורין של 'כתב יד וויניץ' ולחשוף את צפונותיו: האם מדובר ביצירה בלתי מוכרת של רוג'ר בייקון, המדען המפורסם בן המאה ה-13, או אולי חלילה בתרמית מתוחכמת שהפילה ברשתה את קיסר האימפריה הרומית הקדושה?...
כיום, התלות שלנו במחשבים שנמצאים אי שם בהאינטרנט - ב"ענן" - היא כמעט מובנת מאליה: מעטים מאיתנו מסוגלים להסתדר בלי ג'ימייל, ומעטות החברות שלא משתמשות ב-AWS. אבל בימיה המוקדמים של מהפכת המחשוב, הרעיון של המחשב כמשאב חיצוני - בדומה לשירותי המים והחשמל שאנחנו מקבלים מבחוץ ולא מייצרים בעצמנו - לא היה כה מובן מאליו. עלייתה של רשת האינטרנט, ובמיוחד תופעות חברתיות מפתיעות שהביאה עימה כדוגמת "החיבוק של סטיבן פריי" - הובילו למהפכה שאנחנו נהנים מפירותיה בימינו.
במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT - וטרף את כל הקלפים. מה הביא לכך שאחרי אינספור כשלונות ומאמצים עקרים, הצליחו לפתע מדעני המחשב להפיק מבין ידיהם מכונה שמסוגלת לתקשר איתנו - בשפה שלנו?
בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא? כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות,…
האם ניתן ללמד מחשב...ללמוד? צמד המילים 'למידה עמוקה' מלווה כמעט כל פריצת דרך טכנולוגית בשלוש השנים האחרונות - מטכנולוגיית זיהוי הפרצופים של פייסבוק ועד המכונית האוטונומית של גוגל. בפרק זה נשמע על ההיסטוריה של רשתות נוירונים מלאכותיים, ונבין את העקרונות שמאחורי למידה עמוקה.
מחשב קוונטי יכול לפצח בחמש דקות הצפנה חזקה - שלמחשב רגיל יידרשו מיליוני שנים כדי לשבור אותה. איך מתרחש הקסם הזה? איך עובד מחשב קוונטי, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על יקומים מקבילים ומוזרויות נוספות של תורת הקוונטים?
תוכנת הכופר הראשונה, ב-1989, הייתה כשלון עברייני מביך - אבל מאמר מדעי פורץ דרך של שני מדעני מחשב הפך את התוכנות הזדוניות האלה לכלי סחיטה רב עוצמה, שאת נחת זרועו אנחנו מרגישים היום היטב.
המחשב הראשון שפותח בישראל, ואחד המחשבים הראשונים בעולם בכלל, היה בנוי כולו מאוסף של נגדים, קבלים וסלילים שמחוברים זה לזה בהלחמות ובאינספור חוטים זעירים. פרופ' אביעזרי בן 88 נזכר ביום הגורלי ב-1953 שבו נתקל במודעה בלתי שגרתית בעיתון והוביל אותו לפרויקט ה-WEIZAC, המחשב הישראלי הראשון, פרוייקט שנראה היה בזמנו כרעיון הזוי וחסר היגיון אך בדיעבד, היה המהלך שהתניע את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשגשגת של ימינו.
יאן סלוּט, טכנאי טלוויזיה הולנדי, טען ב-1999 כי פיתח טכנולוגיית דחיסה מהפכנית - טובה פי *מאה מיליון* מאלגוריתמי הדחיסה הטובים ביותר כיום. האם דחיסה כה דרמטית היא בכלל אפשרית? כיצד פועלים אלגוריתמי הדחיסה שבזכותם אנחנו יכולים להנות מסרטוני יוטיוב, סדרות בנטפליקס ומוזיקה בספוטיפיי?
ב-1970 הצטרף מהנדס אלקטרוניקה צעיר בשם פדריקו פאגין לסטארט-אפ קטן בשם אינטל, וכמעט מיד גילה שהפרויקט פורץ הדרך שהוא אמון עליו מאחר בחצי שנה, ושאין אף אחד באינטל שיכול לעזור לו. זו הייתה נקודת פתיחה גרועה במיוחד, אבל פאגין עתיר המוטיבציה שינס מותניים, וניגש לפתח את ה-4004, המיקרו מעבד הראשון בהיסטוריה. איך עובד מעבד? מהם תתי-הרכיבים המסתתרים מתחת לכיסוי הפלסטיק, ומהם השיפורים ההדרגתיים שהפכו את המעבדים למכונות אלקטרוניות רבות עוצמה?
ה"אפל II" הוא המחשב שהוביל למהפכת המחשב האישי בראשית שנות השמונים - והעלה את אפל לגדולה. אבל יצירת המופת ההנדסית של סטיב ווזניאק הייתה - בתחילת הדרך - כישלון מפואר... עד שסטודנט למנהל עסקים עלה על רעיון מבריק - ויצר את התוכנות החשובות בהיסטוריה.
השימוש בבינה מלאכותית במסגרת הונאות שונות הולך ותופס תאוצה, ומכריח אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו מתגוננים מפני איומים שכאלה בעולם הדיגיטלי. באלו הונאות תהיה לבינה המלאכותית השפעה מכרעת, אלו הונאות חדשות יצוצו – וכיצד נוכל להתגונן מפני תקיפות אולטרה-מתוחכמות של מערכות אוטונומיות?
"משחק החיים", כשמו כן הוא: משחק, שעשוע שמרתק מיליוני חובבי מתמטיקה בכל רחבי העולם כבר מזה חמישים שנה. אבל מתחת לפני השטח, משחק החיים הוא הרבה יותר ממשחק – הוא דוגמא מרתקת לסוג של מכונות וירטואליות שמכונות 'אוטומטיים תאיים', שיכולות ללמד אותנו כמה דברים מרתקים במיוחד על העולם שלנו – כמו למשל על הסיבות למורכבות של מערכות כמו מזג אוויר, מושבות נמלים ואפילו ההתנהגות האנושית. ואם חוקרים כדוגמת סטיבן וולפרם וקונרד סוזה צודקים – הם אפילו יכולים להוביל אותנו אל תשובה לשאלה הגדולה מכולן: טבעו של היקום.