כל המאמרים של רן לוי במקום אחד — אפשר לחפש לפי מילת מפתח, לסנן לפי קטגוריה או לבחור נושא שמסקרן אתכם.
איך בא לכם לגלות?
186 מאמרים מחכים לקריאה
מציגים 24 מתוך 183
מי המציא את החזייה, ולמה היא נקראת באנגלית Brassiere? הפרק מפריד בין האגדה המשעשעת על אוטו טיטסלינג לפיתוחים ההיסטוריים של מארי ג'ייקוב ואידה רוזנטל. דרך המחוך, הטקסטיל, האופנה והפמיניזם נבחן כיצד השתנה פריט הלבוש — וכיצד הוא משקף את השינויים במעמד האישה ובדימוי הגוף במאות האחרונות.
עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה.
במשך יותר ממאה שנה שלט הפילם בעולם הצילום, עד שהמצלמה הדיגיטלית שינתה את הדרך שבה אנחנו מצלמים, שומרים ורואים תמונות. הפרק עוקב אחר חיישן ה-CCD, זיכרון הפלאש והמצלמה הראשונה של סטיבן ססון, ומספר כיצד קודאק — החברה שהפכה את הצילום לנגיש — התקשתה להתמודד עם המהפכה שנולדה במעבדותיה. בסיום נבחן גם כיצד עיבוד תמונה משנה את תפיסת המציאות.
קרל סייגן היה מהראשונים שהציעו לבחון את כוכבי הלכת לא רק כמקומות לצפייה, אלא כעולמות שאפשר לשנות. הפרק מתחיל באפקט החממה שהפך את נוגה לכבשן, ממשיך אל רעיון ההארצה — שינוי מכוון של אקלים וכימיה כדי לאפשר חיים — ומתמקד באפשרות להפוך את מאדים לבית אנושי. מה נצטרך לשנות, כמה זמן זה ייקח, והאם חיפוש חיים על מאדים קודם להגשמת חלום ההתיישבות?
אורי גלר וג'יימס רנדי מנהלים כבר עשרות שנים יריבות אישית וציבורית סביב השאלה אם תופעות על-טבעיות הן כוחות אמיתיים או אשליות מתוחכמות. הפרק עוקב אחר דרכו של רנדי מקוסמות וספקנות למאבק בפרפסיכולוגיה, אחר עלייתו של גלר, אחר 'אפקט גלר', פרויקט אלפא והמאבקים המשפטיים ביניהם. מה מלמד העימות הזה על ניסויים, ספקנות ועל הנטייה האנושית להאמין?
מה קורה כשפודקאסט עצמאי נכנס לכנסת כדי לפגוש את בנימין נתניהו — בלי לדבר על פוליטיקה? רן לוי, שחר בני ורותם סלע מתעדים שיחה אישית ולא שגרתית עם נתניהו, על ילדותו, משפחתו, הרגליו, תחומי העניין שלו והאדם שמאחורי הדמות הציבורית. שני חלקי הפרק מציגים את ראש הממשלה מזווית אינטימית, ישירה ולעיתים מפתיעה.
רבים מכירים את סיפור הסינדרלה של גילוי הפנצילין, בזכות נבג הפטריה שחדר למעבדתו של אלכסנדר פלמינג והתיישב על צלוחית מלאה בחיידקים. אבל הסיפור המפורסם הזה הוא רק חלק קטן - ולאו דווקא החלק הקריטי ביותר! - בסיפורה של 'תרופת הפלא' שהצילה מאות מיליוני בני אדם: האנטיביוטיקה. כיצד פועלת האנטיביוטיקה, מי היו המדענים שהפכו את תגליתו של פלמינג לתרופה של ממש - ומהם חיידקי-על?
כשניחתו ראשוני טילי ה- V-2 על לונדון בשלהי 1944, הבריטים לא ידעו מה נפל עליהם - מילולית: טילים כה גדולים ורבי עוצמה נחשבו עד אז למדע בדיוני. המוח המבריק שמאחורי נשק הנקמה הנאצי היה "ילד פלא" בשם ורנר פון בראון, שבגיל 22 בלבד כבר נחשב למומחה הגדול בעולם להנעה רקטית בדלק נוזלי. פון בראון שיתף פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגשים את חלום חייו - לפתח משגר שיוכל להביא את האנושות לחלל - אבל המשחק ששיחק היה משחק מסוכן ביותר: כשהתקרבה מלחמת העולם לסיומה, פון בראון הפך - בזכות הידע הייחודי שצבר - לאחד…
מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ - ובהשפלה כבדה למצרים. גמאל עבד אל נאצר, מנהיגה הכריזמטי של מצרים, החליט על אסטרטגיה של 'הקזת דם': הפגזות ארטילריות כבדות ופשיטות של כוחות קומנדו על מוצבי צה"ל בגזרת תעלת סואץ. אחרי שני אירועים חמורים שבהם נהרגו עשרים וחמישה חיילי צה"ל, החליטה ישראל להכות את המצרים מכה קשה במיוחד. מבצע הלם יצא לדרך.
ביולי 1943, גורלה של החזית המזרחית - ולמעשה גורלה של מלחמת העולם השניה כולה - היו על כף המאזניים, כששניים מהצבאות הגדולים ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם התייצבו זה מול זה בקורסק: גרמניה הנאצית, שהטנקים שלה היו הטובים ביותר בעולם, וברית המועצות עם כמעט שני מיליון חיילים ושלושים אלף קני ארטילריה. ולגרמנים היה אס נוסף בשרוול: הגנרל שהיה מופקד על שדה הקרב היה אריך פון מאנשטיין, שהיסטוריונים רבים רואים בו את המפקד הצבאי הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמה כולה.
באוגוסט הקרוב יש לנו הזדמנות לצפות במחזה שמיימי נאה: מטר מטאורים בשם 'מטר הפרסאידים.' כיצד נוצרים מטרי מטאורים, מה הקשר שלהם לכוכבי שביט - והאם שביט 'סוויפט-טאטל', השביט שאחראי למטר הפרסאידים, עשוי לפגוע בכדור הארץ בפעם הבאה שיחלוף באיזורנו?...
אלף וחמש שנה לאחר שנעלמה - האימפריה הרומית עדיין נמצאת סביבנו, בכל מקום כמעט באגן הים התיכון ובאירופה: הן בשרידים ועתיקות מרשימים, והן במורשת התרבותית שהותירה. רומא שגשגה ופרחה במשך תקופה ארוכה להדהים - מאות שנים - עובדה שמרמזת על כך שהיו לה יסודות איתנים להשען עליהן. אבל אם כך - מה פורר את היסודות האיתנים האלה? מה הוביל לנפילתה של האימפריה הגדולה והמפוארת ביותר שידע העולם?
באמצע שנות השבעים ערך ה- CIA האמריקני מבצע ראשון מסוגו בהיסטוריה: שלייתה של צוללת גרעינית סובייטית מעומק של חמישה קילומטרים במרכז האוקיינוס השקט. כדי למנוע מבריה"מ לגלות את המבצע הסודי, שיתף ה - CIA פעולה עם גאון אקסנטרי שדמותו היוותה את ההשראה לאיירון מן. ואת כל המבצע היקר והמתוחכם הזה סיכנה פריצה אקראית למשרד בלוס אנג'לס.
קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?
אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים. אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית.
כשפרסם הרצל את ספרו 'מדינת היהודים', חלק מחבריו חשבו שמדובר בבדיחה - ואחרים חשבו שאולי איבד את שפיותו. הרי הרצל היה יהודי מתבולל, שאך שנים ספורות קודם לכן טען שעל כל היהודים להתנצר בהמוניהם...מאין הגיע הרעיון ההזוי של 'מדינה ליהודים'? ובכל זאת, בתוך שבע שנים בלבד עשה בנימין זאב הרצל את הבלתי יאמן: הוא איגד את העם היהודי לכדי לאום אחד, וייסד תנועה ציונית בינלאומית. מה פשר ההצלחה המפתיעה הזו, ומה היה סוד קסמו של הרצל?
בעשור האחרון מתחוללת מהפכה דרמטית מעל ראשינו: המזעור הטכנולוגי והוזלת עלות השיגור חברו יחד להגדיל את מספר הלווינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ מכמה אלפים - לעשרות אלפי לווינים מכל סוג, שחלקם לא גדולים יותר מכרטיס אשראי. המהפכה זו מביאה עימה אתגרים מורכבים, כדוגמת פיקוח ובקרה למניעת התנגשויות, שהאופן שבו נתמודד עימם יקבע כיצד תוכל לנצל האנושות את המשאב הזה, החלל, במאה השנים הבאות.
במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT - וטרף את כל הקלפים. מה הביא לכך שאחרי אינספור כשלונות ומאמצים עקרים, הצליחו לפתע מדעני המחשב להפיק מבין ידיהם מכונה שמסוגלת לתקשר איתנו - בשפה שלנו?
אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום? אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון - אבל לא חוסר אמון, אלא דווקא עודף אמון.
בשלהי המאה ה-19 התחוללה מלחמה טכנולוגית עקובה מדם (תרתי משמע), שנסובה סביב השאלה - כיצד יולך החשמל, ההמצאה החדישה והמסעירה, אל בתי הצרכנים: האם יהיה זה באמצעות זרם ישר (DC) או זרם חילופין (AC)? בויכוה הזה היו מעורבים אגו, פחד - וכסף, הרבה מאוד כסף.
הקלישאה הנפוצה ביותר לגבי פרויקט מטוס הלביא היא שמדובר היה ב'פרויקט שאפתני'. אבל מה בדיוק הפיל את מטוס הקרב הישראלי? האם נכשל הפרויקט בגלל העדר כישורים מתאימים של המהנדסים הישראליים, או שאולי תכנון וייצור של מטוס קרב מודרני - ובפרט, מטוס קרב שיעמוד בשורה הראשונה של מטוסי העילית בעולם - מציב אתגרים אחרים, קשים יותר לפתרון?
עם ספרון דקיק של כמאה עמודים בלבד, רנה דקארט חולל מהפכה דרמטית בעולם המתמטיקה - אבל הפרט המדהים הוא שאפילו ההישג הכביר הזה, הוא לא ההישג שבזכותו אנחנו מזכירים את הפילוסוף הצרפתי. מדוע מכונה דקארט 'אבי המדע המערבי המודרני', ומה פרוש הביטוי 'אני חושב, משמע אני קיים?'
פרויקט הנחת כבל הטלגרף הראשון שחיבר את אירופה וצפון אמריקה נחשב, בעיני היסטוריונים רבים, לאחד המיזמים ההנדסיים השאפתניים ביותר בהיסטוריה: 'פרויקט אפולו של המאה ה-19', כפי שהוא מכונה לפעמים. בסיפור הזה יש הכל: דרמה, כשלונות דרמטיים, תככים - וגם קצת הנדסה, כמובן ;-)
בשנות ה-50' וה-60', במשך למעלה מעשור, הוסלקה פלוגת טנקים שלמה בתוך מחנה צבאי בירושלים - מתחת לאפם של הלגיון הירדני ואנשי האו"ם. ואז, כשפרצה מלחמת ששת הימים, יצאה הפלוגה למלא את יעודה: להגן על ירושלים ולמנוע את נפילתה בידי הירדנים.
